פרשת נח

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: (בראשית ו,ט)
1.מה משמעות התהלכות עם א-לוהים?

 מידת איש צדיק ינקה מהתמימות המוסרית והתמימות המוסרית ינקה מיסוד הכל-ממידת את הא-לוהים התהלך נח.גדולי הדורות שלאחר מכן התהלכו לפני ה' והיו שלוחיו ואילו על נח הוא אומר שהתהלך א ת הא-לוהים.בני דורו לעגו לו, והוא ויתר על חברתם- ונלווה רק אל ה'.כך הוא היה ראוי לשם נחוכך נתן עתיד לאנושות, אחרי שקיפחה את עתידה (רש"ר,הירש,שם)

נח מתהלך את האלוקים , כלומר בוחר בחברת אלוקים במקום בחברת בני האדם,הוא בוחר בהתבודדות ובדבקות בה' כדרך חיים מכורח הנסיבות בהן לעגו לו בני האנוש, סיגים מדרך זו יהוו מרכיב חשוב לתורת החסידות שתתפתח שנים רבות לאחר מכן.לעומתו אברהם למשל הולך לפני ה' כלומר רואה את מגמתו כמתווך בין בני האדם לה' ואילו אצל נח דווקא בני האדם הם שקירבו בין נח לה'.הגישה אחת מתמקדת בפרט (נח) והשניה בכלל(אברהם).



{י} וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת:
2.מדוע שינה הכתוב את סדר תולדותיהן?
אם כי חם היה הצעיר נמנה הוא שני-בין שם לחם-לרמז על כך שאחיו רתו לקרבו ולהעלותו ולפיכך הכניסוהו בינהם אלא דא עקא כי בסוו של דבר לא הועיל להם וחם נשאר חם (ע"פ אמת מקוצק תצמח,ר' מנחם מנדל מקוצק, ע"פ חומש פניני החסידות)

שלא כמו נח שלא מבקש לתקן אחרים מלמד את עצמו הרי שבניו דווקא ביקשו לתקן את האח הסורר( הוא בטרם חטאו המפורסם שלאחר המבול) ולכאורה דבריו של ר' מנחם מנדל מקוצק מייאשים שכן נראה ממעשה של חם המגלה את ערוות אביו שמאמציהם לא נשאו פרי אלא שאפשר בהלחט לומר שאילולי ניסו לקרב את אחיהם יתכן והיה מדרדר עוד יותר ולכן על אף כשלונם היחסי בקירוב חם אחיהם הרי שהמעשה שלהם היה נכון ומתבקש וממילא יש לשאוף תמיד לקרה ולחבק אח או כל אדם תועה מתוך תקווה שחיבוק זה יעלה אותו, בין מעט בין הרבה.

{יא} וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס:
3.במה שונה השחתה לפני ה-אלוהים מהשחתה רגילה?
 רק האלוהים ידע והרגיש בשחיתותם,בעוד שלעיני בני אדם עשו עצמם כאילו הם צדיקים (באר משה,רבי משה יחיאל מאוז'רוב, מתוך חומש פניני החסידות)
השחתת הארץ נעשתה ע"י חמס-גזל- בשווי שאינו שווה פרוטה וממילא השחתה זו היתה נסתרת מן העין, כלפי חוץ פעלו החוטאים באיצטלה של קדושה ולכן היה צורך בעינו הבוחנת כליות ולב של הקב"ה ע"מ לזהות את השחיתות הזו.

{יב} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ:
4.

{יג} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ:
כי מלאה הארץ חמס. לא נחתם גזר דינם  (מ) אלא על הגזל (סנהדרין קח.):  (רש"י,שם)

5.מדוע נחתם דינו של דור המבול דווקא על החמס?
מכל העבירות מציינת התורה רק אחת: חמס! כנראה שהחמס בניין אב לכולן. אבוהון דכולהו גזל. התחיל הדבר עוד בחטאו של אדם הראשון: "פן ישלח ידו" - והוא שלח ידו בדבר שאינו שלו. ומשהאדם מתחיל לשלוח ידו, אין לדבר סוף... הוא מגיע עד "מין בשאינו מינו", ואז העולם הגדול והרחב, אשר מקום בו לכל יצורי עולם, נעשה פתאום צר וקטן - "כי מלאה הארץ חמס"...(נר למאור,פרשת נח,הרב משה צבי נריה)


 {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:
6.
{טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ:
7.
 {טז} צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ:
8.
{יז} וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע:
9. .מדוע לא נשאר פליט מהמבול(פרט לנח) ואילו בדור הפלגה נותרו כולם בחיים?
...למה בדור המבול לא נשאר שריד ופליט ובפלגה נשארו ונתפזרו.וי"ל דבמבול נחתם גזר דינם על הגזל ולא היה שלום בינהם ובהפלגה היה שלום בינם ולכן בעדת קרח לא נשאר מהם שריד ....נמצא במבול לא היה שלום בינהם והנה שלום עם ד' אותיותיו עולה ש"פ ולכן התיבה ארכה ורוחבה וקומתה עולה ש"ף יען לא עשו שלום ...הוצרכו לתיבה שיש בה ש"פ אמות (הגה"ק,ר' רפאל אוחנה,פרשת רא"ה)


{יח} וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ:
10.
{יט} וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ:
11.
{כ} מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת:
12.
 {כא} וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה:
13.
 {כב} וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: 

פרק ז:
 {א}

וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:
14.מדוע שוב פעם מזכיר הכתוב את צדיקותו של נח?

אפשר שמטרת ההדגשה היתה שהקב"ה רצה למנוע מנח להכניס אדם נוסף לתוך התיבה .הלא אין ספק שלנח ולאשתו היו אחים או בני משפחה אחרים ונח חשב להצילם.לכן הקב"ה מצווה אותו "בוא אתה וכל ביתך אל התיבה" והכוונה רק לו ולבניו ולא יותר מפני שהוא היחיד בדורו שראוי להישאר בחיים.והתורה מוסיפה נימוק: מפני שרק אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, בדור הזה שכולו חמס רק נח ראוי להישאר ובזכותו גם בניו.לכן נאמר פעם נוספת בפסוקנו "כי אותך ראיתי צדיק לפני" ( לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן,שם)




15.